פסק-דין בתיק פש"ר 711-07

            מבוא

1.         בפניי בקשת הגב' מרים אבו אל היג'א (להלן: "החייבת") להכריזה כפושטת רגל.

            רקע עובדתי

2.         ביום 29/07/07 ניתן צו כינוס לנכסים החייבת, לפי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך כולל של 497,801 ל-13 נושים. במסגרת צו כינוס הנכסים, הושת על החייבת תשלום חודשי בסך של 250 ש"ח מיום 10/08/07.

            יצוין, כי בעלה של החייבת, מר זאהר אבו אל היג'א, הגיש אף הוא בקשה לפשיטת רגל, אשר התבררה במסגרת תיק פש"ר 483/07. משהגישה החייבת הצעת הסדר, לא נדונה בקשתה להכרזתה כפושטת רגל במאוחד עם בקשת בעלה, וזו נדחתה על ידי כב' השופטת דיאנה סלע בפסק דין מיום 02/02/09.

3.         כנגד החייבת הוגשו 5 תביעות חוב. סך תביעות החוב שהוגשו כנגד החייבת, על פי פרוטוקול אסיפת הנושים בהסדר עומד על סך של 198,185 ש"ח.

4.         בעניינה של החייבת התנהלו 2 אסיפות נושים, האחת ביום 12/05/08 והשנייה ביום 19/05/08. באסיפת הנושים הראשונה לא נכח איש, ואילו באסיפת הנושים הדחויה נכחה החייבת, ולא הייתה נוכחות של מי מהנושים בשתי האסיפות.

5.         הצעת ההסדר של החייבת נדונה ביום 22/04/09, ואולם לא זכתה לרוב הדרוש. ניתנה לחייבת שהות להמציא הסכמות של שני נושים נוספים, על מנת שיתקיים מניין חוקי לאישור הצעת ההסדר.

6.         משהתיק הועבר לטיפולי, התקיים ביום 10/03/11 דיון נוסף בבקשת החייבת להכרזתה.

            תמצית טענות הצדדים וממצאי חוות דעת הכנ"ר

7.         החייבת קושרת את הסתבכותה הכלכלית בהסתבכותו של בעלה, אשר בתקופה של כ-20 שנה פתח 3 חברות ולפחות שני עסקים עצמאיים, שכשלו כולם כלכלית.

8.         החייבת מציינת, כי העמידה לרשות בעלה את חשבון הבנק שלה ואף חתמה על צ'קים מחשבון זה, לאחר שחשבון בעלה הוגבל, מתוך מטרה לסייע לבעלה לנהל את עסקיו וענייניו. יצוין, כי הן במועד חתימת החייבת על הצ'קים והן במועד הגשת דו"ח הכנ"ר, לא עבדה החייבת ואף לא היה ברשותה רכוש. כן הייתה החייבת מודעת לעובדה, שבעלה היה מסובך בחובות, חשבונו הוגבל ולא היה מסוגל לפרוע את הצ'קים שנמשכו מחשבונה.

9.         החייבת סיפרה בחקירתה, כי כתבה את הצ'קים ביחד עם בעלה, ואולם מעדות בעלה עלה, כי בתחילה חתמה החייבת על צ'קים תוך שידעה למי הצ'קים מיועדים, ואולם לאחר מכן "נמאס לה" והיא הייתה נותנת לבעלה צ'קים ריקים חתומים.

10.        החייבת לא ידעה להסביר בחקירתה חובותיה לחברת ביטוח בגין רכבים שנרשמו על שמה וכיצד נרשמו על שמה של החייבת בין השנים 1990-1999 עשרה כלי רכב. בעלה של החייבת טען בחקירתו, כי רשם את הרכבים על שם אשתו, שכן היה מסובך באותה עת בחובות.

11.        החייבת לא ידעה ליתן הסבר לחובותיו, פרט לחוב אחד לספק דלק.

12.        הכנ"ר ציין, כי במועד עריכת חוות דעתו, לא הובהר כי החייבת מסרה הודעות לכל הנושים והינה מפגרת בשני תשלומים.

13.        החייבת אינה עובדת ומתקיימת עם בעלה משכר חודשי של בעלה בסך של 3,500 ש"ח ומקצבת ילדים חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 300 ש"ח.

14.        לא נמצאו נכסים או זכויות לרשות החייבת.

15.        הכנ"ר ציין בחוות דעתו, כי חובות החייבת נוצרו בחוסר תום לב, שכן החייבת נקטה במשך שנים ארוכות בעצימת עיניים ואפשרה לבעלה לעשות בחשבון הבנק כברצונו, הגם שהייתה מודעת לעובדה שהינה חסרת יכולת כלכלית לפרוע את הצ'קים.